אֶמֶת וֶאֱמוּנָה
אֶמֶת וֶאֱמוּנָה א. עִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה, כִּי עִקַּר הַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה: (תורה ז, א) ב. אֱמוּנָה, וּתְפִלָּה, וְנִסִּים, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הֵם בְּחִינָה אַחַת, וְכֻלָּם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה: (תורה ז, א) ג. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְכַסִּים כָּל הַנִּסִּים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וּכְשֶׁיִּכְלוּ אֵלּוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּנִסִּים, וְתִתְרַבֶּה […]
התרחקות – תחילת התקרבות
כשנופל אדם ממדרגתו – ידע שמן השמים הוא! כי התרחקות – תחילת התקרבות; על כן נפלשיתעורר יותר להתקרב לה' יתברך. ועצתו, שיתחיל מחדש לִכָּנֵס בעבודת ה', כאילו לא התחיל עדייןכלל מעולם. וזה כלל גדול בעבודת ה' – שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש! (ליקו"מ ח"א, רסא)
ילמד אדם אפילו בלא הבנה
הרגל הלימוד היא עולה למעלה על קיום כל המצוות! כל מה שלמד אדםבעולם הזה והיה נמנע אצלו לעמוד על אמיתת כוונת הלימוד בשלימות – יזכה להבין על אמיתתהבעולם הבא. (ספר המידות, לימוד: לח, לג, ח)
וצריך אפילו להתנהג ולעשות דברים שנראה כמשוגע
בשביל עבודת השם! בבחינת: "באהבתהתשגה תמיד", שבשביל אהבת ה' צריכין לעשות דברים הנראין כשגעון, כדי לעשות מצוותיו ורצונויתברך. כי צריכין להתגלגל בכל מיני רפש וטיט בשביל עבודת ה' ומצוותיו יתברך!
וכשאדם מכניס בתוך שכלו הקודש מחשבות חיצוניות
וכשאדם מכניס בתוך שכלו הקודש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות – אזי נתמעט קדושתשכלו כפי תפיסת המקום של חכמה חיצוניות שכל חיצוני בתוך שכל הקודש, והחכמה חיצוני היא נעוץבתוך השכל הקודש כקנה ומחסר מקום הקדושה, ועל זה הקנה היינו זה השכל מתלקטים ומתחבריםכל המידות רעות ומגונות.
לשוב לה' יתברך
ועל כן צריכין לידע שעתה בדורות האלו כשמתגבר האדם בתנועה קלה לשוב לה' יתברך – הוא יקראצל ה' יתברך הרבה מעבודות גדולות של דורות הראשונים! וכמובן כל זה בכתבי האר"י ז"ל ובדבריהבעל שם טוב ז"ל ובפרט מדברי אדמו"ר ז"ל. (